עליית תשואות אגרות החוב הסולידיות בעקבות מחאת הצדק החברתי   (ספטמבר 26, 2011)

מפרוץ המשבר בשוק ההון העולמי ב 2008 ועד יולי 2011, הודגש בפנינו מצבה השפיר של ישראל מבחינת היקף החוב, האבטלה והצמיחה.

מוסדות השלטון הסבירו שישראל מתמודדת בהצלחה עם המשבר לעומת כלכלות גדולות וחזקות ממנה כגון ארה"ב ואירופה שמתקשות להיחלץ ממנו.

אכן, תחזית הצמיחה לישראל היא מרשימה – בנק ישראל צפה צמיחה (של תוצר מקומי גולמי) בשיעור של 4.8% לשנת 2011. כמובן, שיש במה להתגאות, בעיקר כאשר נזכרים בהעלאת הדירוג לה זכינו לאחרונה – המהווה הוכחה נוספת לעלייה בחוסננו הפיננסי כמדינה.

בשטח, לעומת זאת, חוו האזרחים באותן שנים, עליות מחירים ניכרות בכל תחומי החיים החל ממוצרי הצריכה, מחירי האנרגיה, התחבורה והמזון.

עליית מחירי הקוטג', הדלק המים ובעיקר מחירי הדירות ושכר הדירה גרמו לציבור לצאת מאדישותו.

מחאת הצדק החברתי שהחלה ביולי 2011 הבהירה לקובעי המדיניות שקיים פער בין מצבה הכלכלי הטוב של המדינה לבין מצבם הכלכלי האישי של נתיניה בכלל ומעמד הביניים בפרט.

הציבור הרחב חווה תחושת עושק – בדיוק ההיפך מתחושת העושר ששידרו קובעי המדיניות. כתוצאה מכך החלה המחאה החברתית שהביאה להקמת מאהלי מחאה, הפגנות מרובות משתתפים וכעת לחרם צרכנים על תנובה ואיום על חרמות וצעדים נוספים.

אז מה הקשר בין מחאה זו לתשואות אגרות החוב בשוק ההון ?

המחאה החברתית התרחשה ומתרחשת בצמוד להאטה כלכלית בעולם המערבי, הכולל בעיקר את מדינות השוק האירופי המשותף וארצות הברית. נוסף לכך, מתרחש "האביב הערבי" בדמות מהפכות ומהומות במדינות ערב הרחוקות והקרובות.

כל אלה, תרמו בתורם לירידות שערים ניכרות בשערי המניות. מדד ת"א 25 ירד ב-14% בין 24-יולי-2011 ל- 26-אוגוסט-2011.

בנוסף לאלה, ירד מחירן של אגרות החוב צמודות מדד המחירים לצרכן ותשואתן עלתה. עד ליוני 2011 הציעו אגרות החוב, הקונצרניות, הסולידיות, צמודות מדד המחירים לצרכן, המדורגות גבוה מאוד (לפחות AA-) לתקופה של 3-6 שנים, תשואה שנתית של 1%-1.3% מעל המדד.

מיולי 2011 נרשמו עליות בתשואות אגרות חוב סולידיות אלה והן מציעות כעת תשואה שנתית בשיעור של 1.4%-2.3% מעל המדד.

ההאטה הכלכלית בארצות הברית ואירופה והמצב הגיאופוליטי השפיעו על שוק ההון לפני פרוץ המחאה החברתית. הגורם שנוסף, הינו התנהגות ציבור הצרכנים בארץ.
עצירה בהיקף המכירות ברשתות השיווק, ברכישת הדירות ובהוצאות הצרכנים תשפיע במידה מסוימת על הצמיחה במשק, על הציפיות לאינפלציה ועל עליית הריבית.

כעת, בד בבד עם האפשרות לירידה בצריכה הפרטית, המשך ההאטה בשווקי חו"ל ועלייה בסיכון הגיאופוליטי, הגיוני כי הציפיות להמשך עליית האינפלציה ייעצרו ובעקבותיהן תיעצר גם מגמת העלאות הריבית.

עצירה בעליית הריבית יכולה להביא לעצירה בעליית התשואות באגרות החוב וקיבוען על שיעורן כיום.

לכן, משקיעים המבקשים להשקיע באפיקים סולידיים והמאמינים כי כך יקרה יכולים להשקיע כבר כיום חלק מכספם באגרות החוב הסולידיות כאמור ולקבע את התשואות הגבוהות יחסית שהן כבר מציעות, ללא פחד משינוי נוסף בתשואה בחודשים הקרובים.

אם אתם זקוקים לסיוע בבחירת אגרות חוב המתאימות לצרכים שלכם, אתם מוזמנים ליצור עימי קשר.


לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.

אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.

לפרטים נוספים מלאו את הטופס

    הרשמה ניוזלטר

    דילוג לתוכן