כחלק מהרצון של משרד האוצר להגן על החוסכים הוא בדק ומצא כי קיימים חוסכים רבים, שיש להם חיסכון צבור בקרנות פנסיה לא פעילות. קרנות פנסיה לא פעילות הן קרנות שאין בהן הפקדות חודשיות שוטפות ולכן אין בהן ביטוחים תקפים (ביטוח שאירים וביטוח נכות).
עם זאת, בקרנות הפנסיה הלא פעילות יש חסכון מצטבר, שהחוסכים יוכלו למשוך כאשר יגיעו לגיל 60 ואילך (בדרך כלל מושכים מגיל 67 לגבר וגיל 64 לאשה כדי לקבל את מלוא הפטורים ממס).
נכון לסוף 2015 היה מדובר ב 2.1 מיליון חוסכים לא פעילים, שמחזיקים בחסכון צבור בהיקף של 36 מיליארד ש"ח !!! אצל חברות הביטוח/קרנות הפנסיה ובינתיים משלמים דמי ניהול.
ברבות השנים העלו חברות הביטוח/קרנות הפנסיה את דמי הניהול קרוב למקסימום האפשרי של0.5% מהחיסכון המצטבר כל שנה. רבים מהחוסכים בקרנות הפנסיה הלא פעילות, שילמו קרוב ל 0.5% על החיסכון המצטבר מדי שנה.
במונחים מספריים: על כל 1,000,000 ש"ח מדובר ב 5,000 ש"ח לשנה. צאו וחשבו מה זה אומר כאשר מדובר ב 36 מיליארד ש"ח.
למה זה כל כך חשוב למשרד האוצר?
אם לחוסך יש קרן פנסיה פעילה שבה הוא חוסך יחד עם המעסיק הנוכחי ו/או באופן עצמאי, הוא גם משלם על ביטוחים שכלולים בקרן הפנסיה, ביטוחים אלה כוללים:
- ביטוח שאירים שהוא מעין ביטוח חיים שישלם לשאירים הכנסה חודשית אם חס וחלילה החוסך ילך לעולמו לפני גיל הפרישה.
- ביטוח נכות המבטיח לשלם פיצוי חודשי מקרן הפנסיה, במידה והחוסך איבד את כושרו לעבוד.
עלויות הביטוחים האלה ממומנות באמצעות ההפקדות החודשיות (הפעילות) שמבצע החוסך בקרן הפנסיה. ככל שיש לחוסך יתרת חסכון גדולה יותר, ביטוח השאירים יהיה זול יותר והסכום שיועבר לחיסכון יגדל.
לכן, הציע משרד האוצר לבדוק האם יש לחוסך קרנות פנסיה לא פעילות ואז אם ימצאו עבורו כאלה, יציעו לו לאחד אותם לתוך הקרן הפעילה שלו. בצורה כזו יאפשרו לחוסך להינות מעלויות ביטוח שאירים זול יותר.
כמובן שאם החוסך יתנגד לכך, זכותו לאסור על האיחוד.
בכל מקרה, פעולות אלה של האוצר יחדדו לחוסכים את הצורך לבדוק את דמי הניהול בקרנות הפנסיה שברשותם ואם יש צורך, להתמקח ובדרך זו לגרום להוזלת דמי הניהול המקסימאליים שגובים מהם.
אם כך, בעקבות ההעברה של סכום חיסכון מקרן פנסיה לא פעילה לקרן פנסיה פעילה תרד עלות ביטוח השאירים ותיתכן הורדה גם בדמי הניהול מהחיסכון המצטבר.
חלק מהחוסכים מתנגדים לאיחוד קרנות הפנסיה הלא פעילות שלהם לתוך הקרן הפעילה. הם מעדיפים שיהיו להם קרנות פנסיה לא פעילות כך שלאחר פטירתם הכספים שנצברו בהן יעמדו לרשות השאירים/המוטבים כסכום חד פעמי (ללא חובת משיכה כקצבה).
ההסבר לכך הוא שכאשר קרן פנסיה פעילה אז גם ביטוח השאירים בתוקף. כך בעת פטירה, השארים יקבלו את הכסף כקצבה בלבד וללא אופציה למשיכה חד פעמית. לעומת זאת, בקרן פנסיה שאינה פעילה, לא קיים ביטוח שאירים ולכן בעת פטירת החוסך, השאירים או המוטבים יוכלו למשוך את כל הכסף שהצטבר באופן חד פעמי.
כלומר, ייתכן מצב בו בעת פטירה, בן/בת זוג יקבלו את קצבת ביטוח השאירים מקרן פנסיה פעילה, לאורך עשרות שנים
ובמקביל יקבלו לידיהם את הכספים שנשארו בקרן לא פעילה. זו אחת מהסיבות להתנגדות לאיחוד הקרנות הלא פעילות לקרן פנסיה פעילה כדאי לבדוק מה ההנחות שיתקבלו בעקבות העברת הסכום מהקרן הלא פעילה לפעילה (הפחתה בדמי ניהול מקסימאליים ועלויות מופחתות בביטוח השאירים) ולחשב את שוויין בכל חודש. ככל שיחלוף זמן רב יותר מההעברה, יתכן שהחיסכון שיושג בדמי הניהול ובעלויות הביטוח יעלה על היקף הצבירה שהייתה בקרן הפנסיה הלא פעילה.
לסיכום, אם יש לכם קרנות פנסיה לא פעילות, ההחלטה האם לאחד אותם או לא, תלויה בהעדפותיכם, בגילכם ועוד.
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. אנו כמובן ממליצים לקבל ייעוץ מסודר מיועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה לכם.
לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.
אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
